Berreshit / Gênesis 1:26 Trindade? Tradução por Antonio Márcio Braga Silva Ben Noach Chabad - Brasil

BS"D

Berreshit / Gênesis 1:26 Trindade?

Tradução por Antonio Márcio Braga Silva

Ben Noach Chabad - Brasil 

 A Bíblia Anotada de Monsenhor Juan Straubinger diz:

'et ait faciamus hominem ad imaginem et similarityinem nostrum...' ' Então D'us disse: “Façamos o homem à nossa semelhança...

Comentário: “A solenidade da fórmula indica claramente que é a obra mais importante. Deus entra em conselho consigo mesmo e invoca a plenitude do seu ser, do qual ele é a revelação da Trindade” (Nácar-Colunga).

O Cristianismo tradicional, como alguns messianistas, considera este pasuk(versículo) da Torá uma revelação do deus triúno de sua fé. No entanto, se considerarmos a perspectiva idólatra de onde partem, podemos retroceder muito tempo até à consolidação do Cristianismo como religião.

 Por exemplo, nas cartas dos séculos VIII e VII, elas foram descobertas nos arquivos dos reis assírios do início do século XX. A semelhança entre seus versos e cartas foi baseada nas cartas do estudioso bíblico MOG Loinstm, do final do século, 50 cartas onde a expressão foi encontrada: expressão lam ilu , que significa "אל המלך-D'us é o Rei". No contexto de cartas escritas para explicar a expressão no texto bíblico como foi o caso das cartas endereçadas ao rei, os escritores de cartas elogiando e talvez até um pouco lisonjeiras ao rei leram em uma carta na qual está escrito isto:

"אביו של אדוני המלך הוא צֶלם בֶל ואדוני המלך הוא צֶלֶם בֶל."

(“Seu pai de nosso senhor o rei, ele é a imagem (tselem) de Bel e nosso senhor o rei é a semelhança de Bel”)

Bel é um dos nomes da divindade Marduk (מְרֹדַךְ), enquanto nas línguas semíticas do noroeste seu equivalente é Ba'al (בעל) o chefe dos deuses da Babilônia, que segundo o mito babilônico criou o mundo. A referência ao rei como imagem do deus Marduk é uma forma de elogiar o rei.

 

 

Embora no pasuk(versículo)da Torá pudesse ser interpretado que D'us não foi o único criador, como um aku'm assírio ou babilônico, um apikores ou um cristão poderiam ter formulado:

; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְ כָל - הָאָרֶץ, וּבְכָל - הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל - הָאָרֶץ.

26 E disse Deus: Façamos o homem à nossa imagem, conforme a nossa semelhança, e que ele domine sobre os peixes do mar, e sobre as aves do céu, e sobre os animais, e sobre toda a terra, e em cada animal que rasteja pela terra. " 

Rash”i explica נַעֲשֶׂה (Façamos) como uma expressão de modéstia, de D'us e como um esforço para evitar o ciúme dos anjos em cuja imagem o homem foi criado. O Midrash Rabbah Bereshit 8:5 refere-se especificamente à participação dos anjos na criação do homem.

Texto original:

א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב " ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח, רבנן אמרי לה בשם ר 'חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר, מאד, הוא אדם, הה "ד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, והנה טוב אדם, ר 'הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקב"ה, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם.

Tradução:

R. Shimon disse: Quando o Santo, bendito seja Ele, veio para criar Adão, os anjos se organizaram em grupos e partidos, alguns deles dizendo: "Deixe-o ser criado", exortaram, enquanto outros instaram: "Que ele não seja criado." "Como está escrito, [de acordo com a interpretação padrão] "Bondade e verdade se encontraram, justiça e paz se beijaram", [mas este midrash explica: "Bondade e verdade lutaram juntas, justiça e paz lutaram entre si"] (Tehilim/Salmos 85:11). A bondade disse: “Que seja Criado, porque dispensará atos de bondade”, a Verdade disse: “Que não seja Criado, porque está cheio de mentiras”, a Justiça disse: “Que seja Criado, porque levará à prática de atos de justiça", disse Paz, "que não seja Criado, porque está cheio de conflitos"? O que D'us fez? D'us segurou a Verdade e lançou-a por terra, como está escrito, “e a verdade será enviada à terra.” (Daniel 8:12) O ministério dos anjos disse diante do Santo: “Soberano do Universo! Por que você despreza o teu selo [a verdade]? Deixe a verdade surgir da terra! "É por isso que é dito: "Deixe a verdade brotar da terra." (Tehilim/Salmos 85:12) Todos os rabinos dizem o seguinte em nome de R. Chaninah, enquanto R. Pinchas e R. Chilkiyah dizem isso em nome de R. Shimon: meod ('muito') é [em referência a] Adão, como está escrito: "E D'us viu tudo o que D'us tinha feito , e eis que foi muito bom." (Bereshit/Gênesis 1:31), isto é, Adão e eis que foi bom. R. Huna Rabah de Tseforin disse: Enquanto os anjos discutiam entre si e discutiam entre si, o Santo criou o primeiro ser humano. D’us disse a eles: “Por que vocês estão discutindo? O homem já foi feito!”

 

O Midrash Bereshit Rabah explica que:

'Mosheh escreveu como HaShem ditou para ele. Quando HaShem lhe pediu para registrar o pasuk(versículo )(1:26) – “Façamos o Ser Humano”, Mosheh objetou. Mestre do Universo - perguntou - por que dás ao apikorsim a oportunidade de pecar e deduzir desta forma plural que mais de um D'us criou o homem?

“Escreva como eu lhe digo”, respondeu HaShem. Se alguém quer pecar, deixe-o pecar. Eu expressei isso no plural para ensinar uma lição aos seres humanos. Uma pessoa importante geralmente pensa que é supérfluo ouvir conselhos de seus subordinados. Deixe-o estudar este pasuk(versículo) e assim perceberá que até mesmo o Criador que criou o mundo superior e inferior consultou os anjos antes de criar o homem (Adão).'

Midrash Bereshit Rabá 8:7

Por outro lado, RaMBa”M explica em Moreh Nebuchim ( מורה נבוכים -Guia dos Perplexos) Vol I, capítulo 1. O seguinte:

צלם ודמות. האנשים סברו שצלם בלשון העברית מורה על תבנית דבר והמִתאר שלו. זה הביא להגשמה גמורה בשל דבריו: נעשֹה אדם בצלמנו כדמותנו (בראשית א', 26). הם סברו שהאל הוא בצורת אדם, דהיינו, תבניתו ומִתארו, ומכאן נבע בהכרח שיגיעו להגשמה מוחלטת ויאמינו בה. הם סברו שאם יעזבו אמונה זאת, יכחישו את הכתוב ואפילו יאפיסו את האל אם אינו גוף בעל פנים ויד כמותם בתבנית ובמִתאר, אלא שהוא גדול יותר וזוהר יותר, לטענתם, ועוד, שהחומר שלו אינו דם ובשׂר. זהו, לפי מה שסברו קצה הגבול של הרחקת האל (מכל מה שלא ראוי לייחס לו).

אולם מה שראוי שייאמר כדי לשלול את הגשמוּת ולקבוע את האחדות האמיתית אשר אין לה אמיתות אלא בהרחקת הגשמוּת - את ההוכחה המופתית לכל זה עתיד אתה לדעת מתוך הספר הזה. כאן בפרק זה עלי רק להבהיר את המשמעות של צלם ודמות.

אומר אפוא, כי השם המיוחד לצורה המפורסמת אצל ההמון, אשר היא תבנית הדבר ומִתארו, הוא תֹאר. הוא אומר: יפה תֹאר ויפה מראה (בראשית ל"ט, 6); מה תארו (שמואל א', כ"ח, 14); כתֹאר בני המלך (שופטים ח', 18). כן נאמר על הצורה המלאכותית: יתארהו בשֹרד... ובמחוגה יתארהו (ישעיה מ"ד, 13). זה שם שמעולם לא נקרא בו האלוה יתעלה חס וחלילה.

ואִילו צלם נקראת הצורה הטבעית, דהיינו, העניין העושה את הדבר לעצם ולמה שהוא. וזאת אמיתתו באשר הוא הנמצא ההוא. אותו עניין באדם הוא אשר בו מתהווה ההשׂגה האנושית. בשל ההשׂגה השׂכלית הזאת נאמר עליו: בצלם אלהים ברא אֹתו (בראשית א', 27), ובשל כך נאמר: צלמם תִּבזה (תהלים ע"ג, 20), מכיוון שהבִּזָיון דבק בנפש, שהיא צורת מין [האדם], ולא בתבניות האיברים ובמִתאר שלהם.

כמו כן אומר אני, שהעילה לכך שהפסילים נקראו צלמים היא שמה שרצו להשׂיג בהם היא המשמעות שייחסו להם מן הסברה, לא תבניתם והמִתאר שלהם. וכעין זה אומר אני על צלמי טחוריכם (שמואל א', ו', 5), כי הכוונה בהם היתה המשמעות של הרחקת מכת הטחורים ולא תבנית הטחורים.

אך אם אין מנוס מכך שצלמי טחוריכם וצלמים יתייחסו לתבנית ולמִתאר, אזי יהיה צלם שם משותף או מסופק הנאמר על צורת המין ועל הצורה המלאכותית ועל הדומה לה, כגון תבניות הגופים הטבעיים והמִתארים שלהם. ובדבריו נעשֹה אדם בצלמנו (בראשית א', 26) תהיה הכוונה במלה זאת לצורת המין, אשר היא ההשׂגה השׂכלית, ולא לתבנית ולמִתאר.

הבהרנו לך אפוא את ההבדל בין צלם ותואר והבהרנו את משמעות צלם.

דמות, לעומת זאת, הוא שם מן דמה. הוא מציין גם דמיון בעניין מופשט, שהרי דבריו דמיתי לִקְאַת מדבר (תהלים ק"ב, 7) אינם אומרים שהוא דמה לקאת בכנפיה ונוצותיה, אלא שיגונו דמה ליגונה.

כמו כן כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו בְּיָפְיוֹ (יחזקאל ל"א, 8) מציין דמיון בעניין היופי. חמת למו כדמות חמת נחש (תהלים נ"ח, 5); דמיֹנו כאריה יִכסוף לטרֹף (תהלים י"ז, 12). כולם מציינים דַמְיוּת בעניין מופשט, לא בתבנית ובמִתאר.

כן נאמר: דמות הכסא; דמות כסא. הדַמְיוּת היא בעניין הרוממות והשׂגב, לא בהיותו מרובע14 ועבה, ולא באורך רגליו, כאשר חושבים העלובים, וכן: דמות החיות (יחזקאל א', 13).

ומכיוון שהאדם נתייחד בעניין מופלא מאוד שבו, אשר איננו באף אחד מן הנמצאים שמתחת לגלגל הירח, והוא ההשׂגה השׂכלית, ששום חוש, איבר או צלע אינם מפעילים אותה, דימה אותה להשׂגת האלוה אשר איננה נזקקת לכלי, אף כי לא דַמְיוּת באמת, אלא לכאורה.

בגלל העניין הזה, דהיינו, בגלל השׂכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא בצלם אלהים ובדמותו, לא שהאל יתעלה הוא גוף, כך שיהיה בעל תבנית.

Tradução:

Tzelem (צלם) e dmut (דמות). Alguns acreditam que o termo hebraico Tselem deve ser interpretado como forma e figura de uma coisa, e isso os leva a acreditar na corporalidade de [D’us], pois pensam que as palavras “façamos o homem à nossa imagem e semelhança” ( Bereshit / Gen I, 26), implicam que D'us tem a forma de um ser humano e é, portanto, corpóreo. Aqueles que defendem esta opinião pensam em D'us, imaginando-O como tendo um corpo, com rosto e membros, semelhante a eles, não admitindo nenhuma outra diferença, mas que Ele os excede em grandeza e esplendor, e que Sua substância não é carne. ... e sangue.

No decorrer deste Tratado (segunda parte, capítulo I), provaremos cabalmente a incorporeidade do Ser Divino, e a Sua unidade, no sentido correto da palavra - já que não há verdadeira unidade sem incorporeidade -. Neste Capítulo tentamos apenas esclarecer o significado das palavras Tselem, imagem, e Dmut, semelhança.

Afirmo que o termo que em hebraico equivale à palavra “forma”, em seu significado comum de figura ou aparência de uma coisa, é Toar (תאר). Assim, descobrimos que Yosef(José)“ era de bela figura e aparência ” (GEN. XXXIX, 6). Também se aplica às figuras produzidas pelo esforço humano, como "e ele traçou sua forma (תאר) com o compasso" (ISA. XLIV, 13). A palavra não é aplicável a D'us.

Por outro lado, o termo Tselem significa a forma ou ideia específica, a essência de uma coisa, aquilo pelo qual a coisa é o que é. No homem, a forma ou Idéia é aquele elemento que lhe dá a percepção humana, e, por causa de sua percepção intelectual, a palavra SELEM é usada no verso: “Ele o criou à semelhança ( tselem – צלם) de D'us” (GEN 1, 27).

No entanto, como temos que admitir que esta palavra fala de "ídolos", referindo-se à sua figura externa, Tselem - צלם deve ser um homônimo, ou um termo híbrido que denota ao mesmo tempo a forma ou Idéia específica, e a figura externa relativa às dimensões e configuração dos corpos materiais. Mas, na frase "Façamos o homem à nossa semelhança", significa a " forma específica do homem ", isto é, a sua percepção intelectiva, e não a sua forma ou figura externa. Com isto declaramos a diferença entre Tselem e Toar , e elucidou o significado dado à palavra Tselem.

Dmut deriva do verbo Damá , “ser semelhante a”. Expressa também conformidade com alguma relação abstrata, como quando se diz: “Sou como um pelicano no deserto” (SAL. CII, 7), onde o autor não se compara ao pelicano pelas asas e penas, mas por causa da tristeza. E também “nenhuma árvore que estivesse no jardim do Eterno poderia assemelhar-se a ele em beleza” (EZEQ. XXXI, 8), onde a comparação remete à ideia de beleza. Do mesmo modo se usa a palavra, quando se diz “como um trono” (EZE. I, 26), onde a comparação se refere à grandeza e à glória, e não à forma, largura e comprimento do trono.

Como o que distingue o homem é a propriedade da percepção intelectual, que nenhuma outra criatura na terra possui, e como ao exercê-la ele não usa os sentidos, nem move os pés ou as mãos, esta percepção foi comparada à percepção divina, que não precisa de nenhum órgão corporal.

E é neste sentido, e por causa da Inteligência Divina de que o homem foi dotado, que se diz que ele foi feito à imagem e semelhança do Todo-Poderoso; Mas distanciemo-nos da opinião de que o Ser Supremo é corpóreo ou tem forma material.

 

******

¡

ביבליוגרפיה:

כותר: צל, צלם, צלם אלוהים שם ספר: עלילות הראשית : פרקי לימוד במקרא עם מדריך הכנה לבגרות מחברים: ורשבסקי, אבי ; לוטן, אביבה ; מגידוב, רוני ; פז, אילה עורכי הספר: אלרואי, נורית ; נחום-לוי, נירית תאריך: תשס"ג,2003 הוצאה לאור : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית בעלי זכויות: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית הערות: 1. על פי תכנית הלימודים החדשה לחטיבה העליונה. 2. נורית אלרואי ערכה את פרקי הספר, נירית נחום-לוי ערכה את הנספחים והמקורות. 3. הספר פותח במסגרת היחידה להוראה מותאמת במרכז לטכנולוגיה חינוכית.