הטענה מהפסוק "נביא מקרבך"
אבל הראיה שהם
מביאים ממה שנאמר
דברים י"ח
ט"ו "נביא
מקרבך מאחיך כמוני
יקים לך ה'
אלקיך אליו תשמעון".
ואמרת שמקצתם הסתפק
להם זה ומקצתם
הסתלק מהם הספק
באמרו "מקרבך". ולולי
מלת "מקרבך" "מאחיך"
הייתה זאת לכם
לראיה במקום הזה.
יש לך לכוון שכלך שתתבונן במה שאומר לך.
דע שלא יעבור לשום אדם לקחת מילה אחת מעניין שכולו דבק ומתחבר, להיות לו לראיה ולסמוך עליה, אבל ראוי לו לעיין במה שקדם מן העניין ומה שאחריו. כלומר שיעיין בתחילת המילה ההיא שסמך עליה מתחילת עניינה, ובאי זה עניין ופסוק, עד שישלים העניין, ואז ידע כוונת אומר העניין, ואז ייקח ראיה ממנו. ואין ראוי לשום אדם לקחת ראיה מדבר מוכרת מאשר לפניו ומאשר לאחריו. ואלו היה זה עובר כמו כן ראוי לומר שהקב"ה הזהירנו שלא נשמע מן הנביא, שכן הוא אומר שם י"ב ב' "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא". וכן נוכל לומר שהקב"ה צונו לעבוד עבודה זרה ח"ו, שכן כתיב שם י"א ט"ז "ועבדתם אלקים אחרים והשתחויתם להם", והרבה כיוצא בזה. ודבר זה מבואר ביטולו, שאין לוקחים ראיה משום פסוק בשום פנים, עד שידעו כוונת העניין מתחילתו ועד סופו, ואז יובן עניינו. והפסוק הזה, שהוא "נביא מקרבך מאחיך כמוני" ראוי לעמוד על מה שלפניו ושלאחריו, ממה שהוא דבק לעניין כדי יושבן, ולא ישאר בו ספק בשום פנים.
וביאור הדבר, שהוזהרנו בתחילת הפרשה מלהתעסק בקסמים ובמעוננים ובחכמת הכוכבים ובכשפים ובחברים, והדומה להם בדברים אלו שחושבים האומות שבהם יוכלו לדעת העתידות קודם שיתחדשו ומתכוונים אליהם. וכשהזהירנו ית' מלהתעסק בדברים אלו, אמר לנו שכל האומות חושבים שיודעים מה שיתחדש קודם שיתחדש מן הדרך הזה, ואתה לא תדע מזה הדרך מה שעתיד להיות, אבל תדע אותו על ידי נביא שאקים לכם להודיעכם העתידות, ויאמינו דבריו ולא יחטא בכל מה שיאמר, ותהיו יודעים העתיד להתחדש קודם שיתחדש מבלי קסמים וחברים ומאין דין הכוכבים וזולתם.
ואחר כך באר לנו שדבר זה יהיה בנו בלי טורח, ואמר שכל נביא שישלח אלינו להודיענו העתיד יהיה מקרבכם, כדי שלא תצטרך לשוטט אחריו מעיר לעיר, ולהלוך אחריו מהלך רחוק, זהו עניין "מקרבך". ואחר כן הודיע דבר אחר, ואמר ובהיותו קרוב מכם ובקרבכם יהיה מכם, כמו כן כלומר, מישראל, כדי שתהיה המעלה הזאת מיוחדת לכם, והיא לדעת מה יהיה. ולפיכך הוסיף במאמר ואמר "כמוני", שמא יעלה על דעתך הואיל וכתיב "מאחיך" יתכן להיות מעשו מישמעאל, לפי שמצאנו כתוב בעשו במדבר כ' י"ד "כה אמר אחיך ישראל" לפיכך הוצרך לאמר "כמוני", כלומר מבני יעקב. ואין "כמוני" בכאן להיות כמוהו במעלת הנבואה, שכבר אמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", והוא בעצם הפרשה המורה על מה שזכרנו. אמר דברים י"ח יו"ד י"א י"ג "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים, תמים תהיה עם ה' אלהיך, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך, נביא מקרבך מאחיך כמוני". הנה התבאר והתאמת שהנביא הזה שהבטיח במקום הזה אינו נביא שיבוא במצווה ולא יחדש תורה, אבל הוא איש שלא יצריכנו לקסמים ולמעוננים ולחכמת הכוכבים, ונשאל ממנו מה שיארע לנו כמו שהאומות שואלים למעוננים ולקוסמים, שכן מצאנו שאול ששאל לשמואל על אבדה שאבדה לו. אבל שלא נאמין בנבואת זיד ועמר, אין זה בשביל שאינם מישראל, כמו שחושבים ההמון, עד שנצטרך לדייק ממלת "מקרבך מאחיך", שהרי איוב וצופר ובלדד ואליפז ואליהוא כולם אצלנו נביאים, ואף על פי שאינם מישראל, וכן חנניה בן עזור נביא שקר, ואף על פי שהוא מישראל. אבל נאמין בנביא או נכחישהו מצד נבואתו, ולא מצד יחוסו.
יש לך לכוון שכלך שתתבונן במה שאומר לך.
דע שלא יעבור לשום אדם לקחת מילה אחת מעניין שכולו דבק ומתחבר, להיות לו לראיה ולסמוך עליה, אבל ראוי לו לעיין במה שקדם מן העניין ומה שאחריו. כלומר שיעיין בתחילת המילה ההיא שסמך עליה מתחילת עניינה, ובאי זה עניין ופסוק, עד שישלים העניין, ואז ידע כוונת אומר העניין, ואז ייקח ראיה ממנו. ואין ראוי לשום אדם לקחת ראיה מדבר מוכרת מאשר לפניו ומאשר לאחריו. ואלו היה זה עובר כמו כן ראוי לומר שהקב"ה הזהירנו שלא נשמע מן הנביא, שכן הוא אומר שם י"ב ב' "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא". וכן נוכל לומר שהקב"ה צונו לעבוד עבודה זרה ח"ו, שכן כתיב שם י"א ט"ז "ועבדתם אלקים אחרים והשתחויתם להם", והרבה כיוצא בזה. ודבר זה מבואר ביטולו, שאין לוקחים ראיה משום פסוק בשום פנים, עד שידעו כוונת העניין מתחילתו ועד סופו, ואז יובן עניינו. והפסוק הזה, שהוא "נביא מקרבך מאחיך כמוני" ראוי לעמוד על מה שלפניו ושלאחריו, ממה שהוא דבק לעניין כדי יושבן, ולא ישאר בו ספק בשום פנים.
וביאור הדבר, שהוזהרנו בתחילת הפרשה מלהתעסק בקסמים ובמעוננים ובחכמת הכוכבים ובכשפים ובחברים, והדומה להם בדברים אלו שחושבים האומות שבהם יוכלו לדעת העתידות קודם שיתחדשו ומתכוונים אליהם. וכשהזהירנו ית' מלהתעסק בדברים אלו, אמר לנו שכל האומות חושבים שיודעים מה שיתחדש קודם שיתחדש מן הדרך הזה, ואתה לא תדע מזה הדרך מה שעתיד להיות, אבל תדע אותו על ידי נביא שאקים לכם להודיעכם העתידות, ויאמינו דבריו ולא יחטא בכל מה שיאמר, ותהיו יודעים העתיד להתחדש קודם שיתחדש מבלי קסמים וחברים ומאין דין הכוכבים וזולתם.
ואחר כך באר לנו שדבר זה יהיה בנו בלי טורח, ואמר שכל נביא שישלח אלינו להודיענו העתיד יהיה מקרבכם, כדי שלא תצטרך לשוטט אחריו מעיר לעיר, ולהלוך אחריו מהלך רחוק, זהו עניין "מקרבך". ואחר כן הודיע דבר אחר, ואמר ובהיותו קרוב מכם ובקרבכם יהיה מכם, כמו כן כלומר, מישראל, כדי שתהיה המעלה הזאת מיוחדת לכם, והיא לדעת מה יהיה. ולפיכך הוסיף במאמר ואמר "כמוני", שמא יעלה על דעתך הואיל וכתיב "מאחיך" יתכן להיות מעשו מישמעאל, לפי שמצאנו כתוב בעשו במדבר כ' י"ד "כה אמר אחיך ישראל" לפיכך הוצרך לאמר "כמוני", כלומר מבני יעקב. ואין "כמוני" בכאן להיות כמוהו במעלת הנבואה, שכבר אמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", והוא בעצם הפרשה המורה על מה שזכרנו. אמר דברים י"ח יו"ד י"א י"ג "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים, תמים תהיה עם ה' אלהיך, ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך, נביא מקרבך מאחיך כמוני". הנה התבאר והתאמת שהנביא הזה שהבטיח במקום הזה אינו נביא שיבוא במצווה ולא יחדש תורה, אבל הוא איש שלא יצריכנו לקסמים ולמעוננים ולחכמת הכוכבים, ונשאל ממנו מה שיארע לנו כמו שהאומות שואלים למעוננים ולקוסמים, שכן מצאנו שאול ששאל לשמואל על אבדה שאבדה לו. אבל שלא נאמין בנבואת זיד ועמר, אין זה בשביל שאינם מישראל, כמו שחושבים ההמון, עד שנצטרך לדייק ממלת "מקרבך מאחיך", שהרי איוב וצופר ובלדד ואליפז ואליהוא כולם אצלנו נביאים, ואף על פי שאינם מישראל, וכן חנניה בן עזור נביא שקר, ואף על פי שהוא מישראל. אבל נאמין בנביא או נכחישהו מצד נבואתו, ולא מצד יחוסו.
15. Sobre el postulado del pasuk: Un Profeta en medio vuestro’.
[1]
Usted escribe en su carta, que algunas personas fueron engañados por el
argumento de que [Muhammad] se alude
en el verso:
Un profeta de tu
seno, de tus hermanos, como yo; el Etern-o tu Di-s hará que se levante para ti;
a él deberán oír (Devarim
18:15)
[2]
mientras que otros se quedaron convencidos por la frase מקרבך (de tu seno), lo que
es más sorprendente que algunas personas deben ser engañados por dicha prueba
engañosa, mientras que otros fueron casi persuadidos, si no fuera por la frase מאחיך (de
tus hermanos). Esto sería todo un espectáculo este lugar.
[3] Bajo
estas circunstancias, corresponde al que usted se concentre y entender mi punto
de vista en la materia.
[4] Recuerde
que no está bien tomar un pasaje de su contexto y para sacar conclusiones de
ello.
[5] Es
imprescindible tener en cuenta las declaraciones anteriores y posteriores con
el fin de comprender el significado y el propósito del escritor antes de hacer
las deducciones.
[6] Si
fuera de otra manera, entonces sería posible afirmar que la Escritura ha
prohibido la obediencia a ningún profeta, y la creencia de interdicción en los
milagros, citando el verso:
‘No deberás escuchar las palabras de ese profeta’ (Devarim 13:4)
[7] Asimismo
podría afirmarse que existe un mandamiento positivo que nos obliga a adorar a
los ídolos, citando el verso: “y sirvan
a dioses extraños y se postren ante ellos” (Devarim 11:16)
[8]
Otros ejemplos podrían multiplicarse ad
libidinem. En resumen, es un error interpretar cualquier verso dado aparte
de su contexto.
[9] Con
el fin de comprender de forma inequívoca el verso en discusión a saber:
Un profeta de tu
seno, de tus hermanos, como yo; el Etern-o tu Di-s hará que se levante para ti;
a él deberán oír (Devarim
18:15)
Es
necesario determinar su contexto.
[10] El
principio del párrafo donde el verso se toma, (en tal sección) contiene prohibiciones de los actos de la adivinación, augurios, adivinación, astrología, hechicería, encantamientos
y cosas similares.
[11]
Los gentiles creen que a través de estas prácticas que pueden predecir el curso
futuro de los acontecimientos y tomar las precauciones necesarias para
prevenirlos.
[12] La
prohibición de estos procedimientos ocultistas fueron acompañados con la
explicación de que los gentiles creen que pueden depender de ellos para
determinar acontecimientos futuras.
[13]
Pero es posible que no lo haga. Usted aprenderá sobre el tiempo para venir de
un profeta que se levantará en medio de ti, cuyas predicciones se cumplirán sin
falta.
[14] De
este modo se llega a un conocimiento previo de las circunstancias, sin estar
obligado a recurrir a los augurios, la adivinación, la astrología y similares,
para que te ahorrará tiempo de eso.
[15] Estos
asuntos serán facilitados por usted por el hecho de que este profeta vivirá dentro de sus fronteras.
[16]
Usted no va a ser obligado a ir en busca de él en cada país, ni para viajar a
lugares distantes, como está implícito en la frase, "de tu seno."
[17]
Por otra parte, otra noción es transportado en las palabras “de
tus hermanos, como yo” es decir, que va a ser uno de ustedes, es decir,
un judío.
[18] La
deducción obvia es que se distinguirán por encima de todos los demás hombres por
la posesión exclusiva de la profecía.
[19]
Las palabras “como yo” se escribieron específicamente para indicar que sólo
los descendientes de Ya’acov.
[20] Por
la frase "de tus hermanos" por sí mismo podría haber sido mal
entendido y adoptado para referirse también a Esav (Esaú) e Ismael, ya que encontramos a Israel frente a Esav (Esaú) como su hermano, por
ejemplo, en el versículo: "Así dijo
tu hermano es Israel" (Bamidbar
/ Números 20:14).
[21]
Por otra parte, las palabras "como yo” no denotan un profeta tan
grande como Mosheh, para esta interpretación queda excluida debido a la
declaración "Y no se levantó nunca más un profeta en Israel como Mosheh."
(Devarim / Deuteronomio 34:10).
[22] La
tendencia general de los puntos de capítulo sobre la exactitud de nuestra
interpretación será confirmada por la sucesión de los versos, a saber:
"No se
hallará en ti alguien que haga pasar a su hijo o hija por fuego, uno que
practique la adivinación, un pronosticador, un augur o un hechicero."(Devarim / Deuteronomio 18:10),
[23]
“Pues estos pueblos que tú conquistas
solían escuchar a los pronosticadores y a los adivinos; pero en cuanto a ti, no
así el Etern-o tu Di-s te ha dado.” (verso
14)
[24]
“Un profeta de tu seno, de tus hermanos,
como yo, el Etern-o tu Di-s hará que se levante para ti; a él deberán
escuchar.” (verso 15)
[25]
Evidentemente, es claro que el profeta alude aquí no va a ser una persona que
va a producir una nueva Torah, o
fundar una nueva religión.
[26] Él
simplemente permiten prescindir de adivinos y astrólogos, y estará disponible
para su consulta en relación con todo lo que nos pueda suceder, al igual que
los gentiles consultan con adivinos y pronosticadores.
[27]
Así nos encontramos con Shaúl asesorado
con Shmuel concerniente a sus asnos perdidos, como se lee:
“Antes en Israel,
cuando un hombre iba a consultar a Di-s, así decía: ‘Vamos a ver al vidente’,
por cuanto el que ahora se llama profeta antes era llamado vidente.” (Shmuel Alef / I Samuel 9:9)
[28]
Nuestra falta de fe en la profecía de Zeid y Omar (زيد
وعمرو -זיד ועמר)
no se debe al hecho de que sean de Israel, como podría pensar la multitud, es
hasta que necesitamos de la palabra precisa: מקרבך מאחיך
(de
tus hermanos)
[29]
Para Yiov (Job), Tzofar, Bildad, Elifaz, y Elihú son todos profetas y son
considerados que no son de Israel (como no-judíos).
[30]
Por otro lado, a pesar de Hananíah ben
Azur (חנניה בן עזור)
era judío, fue considerado como un profeta
falso (نبي كاذب-נביא שקר). (Cfr. Yirmiyah /
Jeremías 28:15-17)
[31] Y
aunque aquel profeta sea de Israel, pero creemos que el Profeta se le negué (tal estatus) por otra profecía, es por ello que no tiene que ver con su
linaje, [tal como explicamos].
No hay comentarios:
Publicar un comentario
Tu opinión es importante para nosotros!